בשנת 1958 עלו קומץ של "משובעים" להתיישב על הר חשוף בגליל, וקראו למקום "אמירים". הקבוצה הראשונה מנתה מתי מעט אנשים חדורי הכרה להקים בהרי הגליל יישוב צמחוני-טבעוני, המבוסס על גידולים אורגניים.
המוסדות המיישבים בזמנו לא כל כך האמינו – לא באנשים ולא ברעיון הצמחוני, שהיה נחלתם של מעטים בלבד, אך לאט לאט, שנה אחרי שנה, נאחזו התושבים בקרקע, בתנאים קשים, ללא כביש גישה, ללא חשמל, על גב הר החשוף לאיתני הטבע.
האמונה של הראשונים והראייה הנכונה הפכו את אמירים תוך שנים אחדות ליישוב המבוסס על "ביתני אירוח" – כך קראנו אז לצימרים. אמירים הייתה החלוצה של התיירות הכפרית בארץ, וכבר באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת נבנו בה יחידות האירוח הראשונות.
עם השנים הלך ענף התיירות הכפרית והתבסס בכפר כענף מרכזי. נבנו צימרים איכותיים לזוגות ולמשפחות, נפתחו בתי קפה, מסעדות, גלריות, אטרקציות מגוונות, אתרי ספא וטיפולים ועוד ועוד. כל יישוב שרצה לפתח את התיירות, שלח נציגים לאמירים, כדי ללמוד איך בונים כפר תיירותי.
כיום בתי הכפר נטמעים בתוך חורש עבות, ובחצרות יש בוסתני פרי, גינות ירק וגינות נוי. המצפים המשקיפים על הכינרת הכחולה מוסיפים לאמירים אווירה אירופית-שוויצרית. מזג האוויר קריר ונוח בכל ימות השנה, ובחורף, כשיורד שלג, התחושה היא שאנו בכפר אירופאי ציורי.
אנשי אמירים הם מסבירי פנים ושמחים לארח, ומזמינים אתכם לטעום מהיופי, השקט והאיכות המיוחדת של הכפר.