מסלול בצפת

משך המסלול: כשעתיים.
אורך המסלול: 1-1.5 ק"מ.
עונה מומלצת: כל השנה.
ציוד מיוחד: לבוש צנוע - לביקור בבתי הכנסת.
הערה: מסלול ההליכה טבעתי.

עמותת תיירות צח"ר, טלפון: 04-6801465,

עיר של עבר והווה, אפופה ניחוח מסתורין תכול.
מניין שנותיה של צפת מגיע ל-2,000 לפחות, וכמניין שנותיה כך גם תהפוכותיה, והסיפורים הציוריים שנכרכו בה. צפת נזכרת לראשונה בכתבי יוסף בן-מתתיהו כאחד היישובים היהודיים שבראשם הודלקו משואות לציון ראשי חודשים. בתקופה הצלבנית ידעה צפת מלחמות וקרבות ועברה מיד ליד: מהצלבנים למוסלמים ושוב לצלבנים, וחוזר חלילה. גם בתקופות מאוחרות יותר עברו על העיר ימים קשים ורדופי אסונות: קרבות, מגפות, רעידות אדמה, ואף-על-פי-כן ולמרות הכול - שרדה. בכל אותן שנים ישבה בצפת קהילה יהודית, אך התרחבותה המשמעותית ו"תור הזהב" שלה החלו רק במאה ה-16. בטיולנו זה נתמקד בעיקר בתקופה זו.

גישה למסלול

ניסע בכביש מס' 89, בצומת עין זיתים נפנה לכיוון צפת ונמשיך בכביש 8900 עד צומת ביריה. הכביש הראשי נמשך לעבר ראש פינה, ואנו ניכנס לצפת בכניסה הראשית לעיר. נחלוף על-פני תחנת "אגד", נפנה בפנייה הראשונה שמאלה, ברחוב הפלמ"ח, ונעלה בפנייה קטנה ימינה, בדרך חטיבת יפתח. ניסע עד למפרצי חנייה נוחים בצד הדרך, הצמודים לגן המצודה שמימין. כאן נחנה ונתחיל את מסלול ההליכה.

מן החנייה נעלה אל גן המצודה, להתרשם מחורבותיה של צפת בטרם נתחדשה במאה ה-16. כאן נוכל למצוא שרידי ביצורים צלבניים, אות לעקשנותם של היושבים בה ולעוצמת לחימתם. בגן ניצבת אנדרטה - יד לנופלים במלחמת העצמאות. נשקיף מראש המצודה לעבר הכנרת. בנקודה זו מתבאר מקור השם "צפת" וניכר היטב מיקומה המיוחד בלב הגליל העליון. ממערב לנו נראה את שיפולי נחל עמוד שמעיינותיו שופעים בכל ימות השנה. לאורך השנים שימשו מי המעיינות כמי שתייה, להפעלת טחנות קמח ולבניית "בטאן" - מתקנים לריכוך צמר הפועלים בכוח המים. תעשייה זו ביססה את כלכלת צפת במאה ה-16, והפכה את העיר למבוקשת. כך הגיעו אליה חלק ממגורשי ספרד, ויצרו בה קהילה עשירה רוחנית, ומבוססת כלכלית. לאחר שהייה קצרה בגן נשוב לתחילת המסלול, ומשם נמשיך ברגל. נלך ברחוב חטיבת יפתח, נעבור סמוך למוזיאון העירוני, והמעוניינים יבקרו בו. מהחצר האחורית של המוזיאון נרד בגרם מדרגות, שיוביל אותנו עד רחוב ירושלים. שם נפנה שמאלה, ובפניית "המזלג" הראשונה נרד ימינה ברחוב בר יוחאי, וניכנס אל הרובע היהודי, שברובו נבנה מחדש. נלך עד כיכר המגינים, ונפנה ימינה עד הרחבה שלפני בית כנסת האר"י, ברובע האשכנזי. דמותו של האר"י, רבי יצחק לוריא אשכנזי, היא במידה רבה לב-לבה של צפת. הלכותיו, מוסריותו, חוכמתו והמורשת שהותיר אחריו מלווים את העיר עד עצם היום הזה. סביב יכולתו לראיית הנסתר נקשרו סיפורים רבים. בתקופתו, מספרים, חבשו היהודים את כובעם נמוך, עד האף, כי האמינו שהאר"י יכול לקרוא מעל מצחם את שבלבם, ולפיכך את המצח העדיפו להסתיר... כאן, על המדרגות שמעל בית הכנסת, עמדו האר"י ותלמידיו וקיבלו את פני השבת. מומלץ להיכנס לבית הכנסת (כמו גם אל שאר בתי הכנסת שיוזכרו בהמשך).
נמשיך אל דרך שלמה אלקבץ, וממנה נצא לשוטט מעט בסמטאות ובמיוחד בצרות שבהן, שרובן - באותם חלקים שלא שופצו לאחרונה - מאופיינות בגוני התכלת והכחול. למה תכלת? - כדי לבלבל את השטן. כשהוא יביט על צפת, תדמה בעיניו העיר כעוד פיסת שמיים תכולה, וכך יימנע מהטרידה. לפי סברה אחרת, ארצית יותר, הזבובים אינם סובלים את גוני הכחול, ולכן פוסחים על העיר. אכן, עיר מיוחדת... נמשיך ונלך דרך הסמטאות, בעקבות השילוט, אל בית הכנסת אבוהב. בבית כנסת זה נמצא ספר תורה עתיק-יומין שכתב מוהר"י אבוהב. מספרים, כי ברעש החמור ביותר של שנת 1837 נהרס בית הכנסת כמעט כליל, למעט הכותל הדרומי, שבו נמצא ספר התורה. משביקשו לשפץ את המבנה ולהעביר זמנית את הספר לבית כנסת אחר, "טיהרו וקידשו עצמם אנשים בטבילה ונשאו אותו לשם, ולא השלימו שנתם ומתו כולם" (לפי ישעיהו עשני).
נמשיך בדרך שלמה אלקבץ, שבהמשכה הופכת לדרך בית יוסף, אל "בית יוסף", בית הכנסת של רבי יוסף קארו. ר' יוסף קארו חיבר בצפת את ה"שולחן ערוך", עמוד תווך בעולם היהדות, המכנס את כל הדינים, ההלכות והמנהגים.
נמשיך אל מעלות עולי הגרדום. כאן נמצאת קריית האמנים, ומומלץ לבקר בה. נחזור לרכב המצפה לנו בגן המצודה.